הורה טוב צריך לרגל אחרי הילד שלו?

 

 

בפוסט הקודם ראינו שהשגחה הורית הינה מצב קבוע, כאשר מידת המעורבות ההורית משתנה על פי רמת הסיכון (או ההתנהגות השלילית) של הילד. בנוסף, ראינו שההורים הם אלה שמנהיגים את מצב העניינים בבית, ולא הפרות הכללים של הילד. כך שההורים מגיבים בתגובה מתוכננת, שקולה ומאוחדת, ולא נגררים אחרי הסלמות או מריבות ב"זמן אמת".
 

בפוסט הזה ננסה לנפץ שני מיתוסים נפוצים נוספים על הורות בעת הנוכחית.
 

מיתוס 1: הצלחת ההתערבות ההורית תלויה בתגובה המיידית של הילד.
 

הורים לעתים מקדשים את ה"כאן והעכשיו", ולכן הם שבויים בתפיסה שהצלחת הפעולות ההוריות (תגמולים, חיזוקים או עונשים) תלויה באופן שבו הילד משנה את התנהגותו או מגיב לפעולה ההורית באופן שמספק את ההורים. בתפיסה כזו, ההורים נמצאים כל הזמן "על הקצה" ומודדים את תגובות הילד, מתוך אמונה שאלו הם המדדים המדוייקים ביותר להצלחת הפעולות שלהם. אבל האמת היא קצת אחרת. זה נכון שבפנטזיה, היינו רוצים שילדינו יתרגמו באופן מיידי את העקרונות החשובים לנו, אבל באמונה של ההורים שהפעולה שלהם חייבת להיות מיידית ותגובתו של הילד גם היא צריכה להשתנות יש שתי בעיות חשובות. הראשונה, תהליך כזה מדגים לילד (ולפיכך גם "מלמד" אותו) שדחיית סיפוקים זה דבר קשה אפילו לאבא ולאימא. כאשר הם רוצים משהו, זה חייב להיות עכשיו (גם אם ה"משהו" הזה הוא נורא חשוב). הבעיה השניה בגישה כזו, היא שילדים למדים שהם "שולטים" בהורים שלהם, ואם הם יהיו חזקים ונחושים מספיק ההורים שלהם יתייאשו ויכנעו.
 

מה במקום? השגחה הורית לעולם לא תלויה בתגובתו המיידית של הילד, אלא היה נבנית ומתמשכת תמיד לאורך זמן (לפעמים אפילו לאורך שנים). לפיכך, כל שינוי שנתחיל היום ונעבור להשגחה הורית נכונה יותר, יתן את פירותיו רק בעוד מספר שבועות לכל הפחות. תהליך כזה הוא אמיתי יותר מכיוון שבסופו של דבר, אנו מעוניינים בכך שילדינו יפנימו את הנורמות ההתנהגותיות שאנו מאמינים שהן הטובות ביותר עבורם, ותהליכי הפנמה אמיתית תמיד לוקחים זמן. מה זה דורש מההורים? נחישות, התמדה ואורך רוח. אלו שלושת התכונות, אולי החשובות ביותר, של הורים שבאמת רוצים לעשות שינוי הן בתחום הגלישה באינטרנט והן בתחומים אחרים. נכון, זה לוקח יותר זמן ויותר משאבים מההורים, אך בסופו של דבר תהליכים אלו נושאים פירות שנשמרים באמת לאורך זמן.

 

 

מיתוס 2: הורה טוב הוא הורה שיודע בדיוק מה הילד עושה בכל רגע ולכן רצוי לרגל אחרי הילד
 

 

 

 הורים רבים שאנו פוגשים נוהגים באופן כמעט קבוע לבדוק (לחטט?) בטלפון הסלולארי של ילדיהם, ובפרט בהודעות שלהם ברשתות החברתיות. הדבר נובע, לעתים קרובות, מתוך חרדה, שמא ילדיהם מתרועעים עם חברים "בעייתיים" או שהם מעורבים במעשים שעלולים לסבך אותם. החרדה של ההורים, ובעקבותיה גם ריגול אינטנסיבי יותר, נוטים להתגבר בתקופות שבהם הילדים ממעטים לשוחח עם ההורים, כך שחיפוש בטלפון או במחשב הינו למעשה חלופה לידיעה ישירה דרך הילדים. ריגול ובילוש של ההורים אחרי ילדיהם, ובעיקר אחרי ילדיהם המתבגרים, עלולים להביא לנזקים משמעותיים. ראשית, הריגול פוגע בפרטיות הילד, וביכולת שלו להתפתח ולהתבגר, גם במחיר של הסתרת חלקים מסוימים מההורים (חלקים שאינם בהכרח מסוכנים). שנית, הריגול יוצר, במידה זו או אחרת, אשמה בקרב ההורים ולפיכך גם פוגע בלגיטימציה שלהם ליישם השגחה הורית משמעותית כשזו נדרשת. לבסוף, לעתים קרובות, הריגול נודע לילדים ופוגע משמעותית באמון בין הילדים להורים (תהליך שעוד יותר מגביר את החרדה של ההורים באשר למתרחש בקרב ילדיהם).

 

אז מה מומלץ לעשות במקום? אין ספק שהורים צריכים לדעת מה קורה בחייהם של הילדים, ומה שנעשה בסמארטפון וברשתות החברתיות הוא חלק משמעותי מחייהם של בני נוער כיום. ידיעה הורית אכן הוכחה במחקרים רבים כמקדמת מסוגלות הורית גבוהה, ולפיכך גם מצמצמת מסוכנות והתנהגות שלילית בקרב ילדים. יחד עם זאת, אופן השגת הידיעה יכול להיעשות בדרכים שבריאות יותר לקשר בין הורים לילדים מאשר ריגול ובילוש. העיקרון המרכזי של השגחה הורית טובה הינו הפעולה בגלוי. על ההורה להצהיר (אפילו באופן טקסי ומלאכותי כמו באמצעות הכרזה בכתב), כי מעתה ואילך כל פעולותיו למען צמצום ההתנהגות השלילית של הילד (כמו למשל הגלישה המסוכנת) ייעשו בגלוי ולא מאחורי גבו. בכך ההורה מתחייב בגלוי מול הילד לעדכן אותו בכל פעולה שהוא עתיד לבצע. תהליך כזה מעניק תוקף מוסרי לפעולותיו של ההורה, באופן עמוק כל כך, שלפעמים די בהצהרה כזו כדי שהילד יקפיד לעדכן את ההורה במתרחש עימו.


בפוסט הזה ראינו שהשגחה הורית מאופיינת בהתמדתו של ההורה לאורך זמן ובכך שכל פעולותיו ייעשו בגלוי אל מול הילד. הניסיון מלמד ששיחה פתוחה בנושאי המוגנות באינטרנט בין הורים לילדיהם תורם להבנה של ילדים ונוער שההורה פועל כשלנגד עינו טובת הילד ולא כדי "לרגל אחריו". בדרך זו, שיחה פתוחה בין הורים לילדיהם מעודדת שיתוף פעולה מצד ילדים ונוער.

 

הכתוב, ירון סלע הוא פסיכולוג ודוקטורנט בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט ויועץ חינוכי של אינטרנט רימון

 

 

Share on Facebook
Please reload