גיל ההתגברות – הגירסה הדיגיטלית

January 7, 2019

בתקופה האחרונה עולה השיח סביב הצורך בסינון האינטרנט, ההשגחה על הרגלי הגלישה של בני הנוער והסכנות שאורבות בעולם שנראה לכאורה תמים. אספנו שלושה בני נוער שהסכימו לשתף בחוויה שלהם במרשתת וגילו שהרשת בבית לא מסוננת וחושפת אותם לסיכונים.

 

ישי, תלמיד מכינה גולש באינטרנט בין ארבע לחמש שעות ביום. "ברוב מוחלט של הזמן אני גולש באתרי ספורט וחדשות וקצת בפייסבוק" הוא חצי מתנצל ואוחז את הטלפון בידו. כמות השעות הגדולה יכולה ללמד כמה האינטרנט הפך זמין , כזה שנמצא בכל כיס, וניתן להשתמש בו בכל רגע. מעבר לשעות הרבות נתקלים בני נוער רבים באתגרים בתוך העולם הווירטואלי. "היו מקרים שבהם נכנסתי לאתר מסוים ופתאום קפץ לי משהו אחר, כזה שלא מתאים, לא לבחור ישיבה, ולדעתי לא לאף נער".

 

אורי, תלמיד ישיבה תיכונית בכיתה י"א מצטרף מיד כששומע על הקישור שקפץ "חלק מהבעיה כשאין לך מערכת סינון זה בדיוק הקריצות הקטנות האלה. אתה נכנס לקרוא כתבה על כדורגל ובלי שאתה מתכנן אתה נתקל בתמונות לא צנועות". אורי מספר על הרצאה ששמע בישיבה והובילה אותו לשים סינון במכשיר "האמת שבעבר חשבתי שזה משהו מאוד מיותר ושכשרוצים ניתן לנצח הכל. בהרצאה דיבר בוגר  ששיתף בניסיון האישי שלו,  איך הוא נהיה מכור לכל מיני אתרים, התמכר, אין מילה אחרת." בסוף אותה הרצאה ניגש לעשות סינון של 'אינטרנט רימון'.

 

אלה תיכוניסטית בכיתה י"ב מהקיבוץ הדתי מקשיבה לבנים ומבקשת להוסיף נקודת מבט נשית "יש פעמים שבחורה נתקלת בכל מיני בנים ששולחים תמונות לא בעלות תוכן מיני בלשון המעטה או כל מיני הודעות מגעילות. יש לי חברות שעשו סינון רק בגלל זה, כי הסינון נותן להם ביטחון לא יפגעו מההודעות והתמונות בגלל שהן בכלל לא יכולות להגיע אליהן".

ישי ואורי מבקשים לדעת האם זו תופעה שחוזרת על עצמה "מלא" אומרת אלה ומוסיפה "זה יכול לקרות בפייסבוק ובכל מקום. אפילו באתרי הכרויות של הציבור הדתי שמעתי מחברות שזה קורה  והרבה".

אלה נמנעת מלשים תוכנת סינון למכשיר, מבחינתה מדובר באידאולוגיה " טוב שמדברים אתנו על הנושא ושקיים שיח סביב זה.  אני גם רוצה שיאמנו בי שאדע להתמודד עם דברים כאלה, אני רוצה שיתנו לי את הכלים להתמודד ויסמכו עליי למרות שלפעמים זה ממש קשה". ישי טוען שאם יש מודעות לבעיה זה צעד ראשון וכי הצעד השני צריך להיות סינון "לדעתי צריך להודות על האמת, אנשים טובים נפלו בזה. כשמשהו כזה קופץ לך ואתה לבד קשה מאוד שלא להציץ רגע, לגלוש רק לקצת. אם יש משהו שיכול למנוע ממני ליפול לבור אני מעדיף להימנע מליפול לבור". אורי שהחליט על דעת עצמו כאמור לעשות את הסינון מבקש להוסיף  "אתה רואה מישהו בערך בגיל שלך, שמשחק איתך כדורגל או כדורסל שאומר לך... אחי נפלתי.. זה כמו סם. זה גם הפחד הזה שהדבר הזה ימשוך אותך ותתמכר לגמרי".  אלה עדיין עומדת על דעתה אבל נראה שזו קצת נסדקה "נכון שקשה לא להסתכל, נכון שקל להיגרר אבל אתה לא מאמין בעצמך שתדע לא ליפול?" ישי ואורי ענו כמעט יחד "מאמין שכן, אבל לא בטוח ב100%"

 

השיח עם בני הנוער מלמד שיש מצד אחד מקום לאופטימיות כיוון שהם מודעים לסכנה ונוקטים צעדים כדי להתגונן אולם מהצד השני ברור עוד יותר שיש מוקשים רבים אצל כל אחד בכיס שלו או שלה. הרשת יכולה להיות מקום בטוח שמקרב, מלמד,מעניין ומשתף אבל כנראה שבלי סינון היא הופכת לכלי משחית שטומן בחובו התמכרויות, התבטאויות לא ראויות וחשיפה שפוגעת בנפש ומסרבת להרפות. היכולת להתמגן באמצעות סינון מוכרת כיום אצל רבים מבני הנוער ורואי עתה שסינון כזה יגיע גם למבצר החשוב ביותר לבית.

 

 

 

Share on Facebook
Please reload